"נוח/י על משכבך בשלום", הוא המשפט שקיבל את הפרשנות הכי שגויה ever. יש אכן מנוחה ממכאובי העולם הפיזי ובהחלט יש פיוס ושלום ביחס לכל מה שקרה, משום שהבחירה בהכל פתאום מתחוורת וזכרונות נאספים מכל קצוות השכחה ושופכים אור גדול ומיידי על הסיבות שבשמן בחרנו את המופע האחרון שבו לקחנו חלק. אבל "נוח/י", הוא הכינוי הכי מנותק שיש ממה שבאמת קורה וזה נועד ללכוד אותנו בתשומת לב דואבת בגוף הפיזי שנדם, בקליפה, במקום שנתרכז ברגעי הזהב הללו ברוח החופשית שאנחנו, שעפה לה במלוא המרץ וההתרגשות לעבר חבריה במחוזות האמת.
באופן אישי, געגועיי למעוף המופלא והמשוחרר הזה התעוררו מיד כשפקחתי את עיניי אל הרוח. פה אנחנו, כיצורים עפים ומחוסרי גבולות, נתונים בתוך גוף מקורקע, ובו שני חורים בשביל לראות ושני חורים בשביל לשמוע. ועדיין גם בכך טמונה קדושה רבה, משום שביקשנו לעצמנו פרקי זמן מדודים אלה של שכחת מי שאנחנו באמת, כדי ליילד מתוכנו הבנות נשגבות של חמלה, אהבה, הכלה, קבלה, מבלי שאיש יגלה לנו כמה מתגמל זה להיזכר בכך באופן אותנטי.
הולך להיות קשה מאוד, מאוד, עד שלחלקנו יורגש שהאדמה נמשכה מתחת לרגלינו ואז, אחרי חשיכה מאוד גדולה יפציע אור ויהיה לפתע טוב באופן אופורי ואוטופי, ולטוב הזה יצליחו להגיע גמישי המחשבה, רכי הלב, ואלה שעיניהם טובות. האחרים, ישארו במימד הנמוך והמתפרק לשחות במים העכורים של מה שהוא מסוגל לייצר ומה שהם מסוגלים להבין.
ולכן חקירת הרוח היא התשובה, בתוכה חבויים הסודות שיש ללמוד, להיחשף אליהם, לצמוח איתם ואני, שכבר יושבת היטב על כסא שליחותי, מציעה למי שזה נוגע בו, להקדים להגיע, ולספוג מזה ולתרגל את זה, משום שזה לא קורה באינסטנט, והשעה דוחקת.
יש כמובן עוד המון, המון מקורות לספוג מהם את הזכרונות הללו. כל אחד שיתאים לעצמו את שלו ויצא לדרכו. יש לכם ילדים להדריך, ומבוגרים לשאת על כתפיכם, ותמיד קל יותר לפסוע עם מי שאוחז בידך וצועד לצידך, מאשר לשאת את מי שלא הקדים להיערך, על הכתפיים.
החיים שלאחר המוות#שכול#גלגול נשמות#רוחניות#התפתחות אישית#הגשמה#מימוש עצמי#ייעוד
Comments