התרסקות המטוס בברזיל

62 נוסעים ראו את האדמה קרבה אל פניהם במהירות. הם כבר לא ישבו על כסאותיהם וצוות האוויר גם הוא, התעופף איתם בבטנו של המטוס הצונח, עד להתרסקותם הטראגית על אדמת ברזיל.

איש מהם כבר לא יכול לומר לאנשים שאהב, עד כמה היו יקרים לו. לא יכול לתקן עוול שעשה, להביע חרטה, או להעז היכן שדחה ללא הרף משהו שישב על נשמתו. איש מהם גם לא יכול היה כבר לתקן דבר, כשכבר עלו על המטוס הזה. ככה נאספים להם בקבוצות, אנשים שהמכנה המשותף שלהם הוא אין מוצא, כלומר שום הסתברות למימושו של שיעור נוסף שבחרו ללמוד פה, עקב הבחירות שעשו עד לאותו רגע. דבר גם לא יכול היה להציל אותם, כיוון שזה עבר גם את אישורם הסופי הלא מודע, והמופע יוצא לדרך.

אתם יודעים מי כן ניצל? מי שעשה בחירה אמיצה, חשף אמת גדולה מליבו, שינה כיוון, הסיט את ספינת חייו קצת לפני כן. אלה נתקלו בעיכובים מיסתוריים עד שאיחרו לטיסה הזו שלהם, או החליטו לדחות אותה מסיבות כאלה או אחרות בגלל משהו מפתיע ששכנע אותם לעשות זאת. עכשיו הם מגרדים בפדחתם על ההחלטה מצילת החיים הזו וחושבים שהיא זו שהצילה אותם, בשעה שהחלטה אחרת לגמרי, החלטה שקשורה בלב, באהבה, בסליחה, היתה גלגל ההצלה שלהם.

אגב, על הטיסה הזו עלו, גם מי שעמד היטב בכל שיעוריו ושעת יציאתו ממילא הגיעה. אלא שאלה מעפילים במרומים למקומות לגמרי אחרים.

אין שום אירוע סתמי בחיינו. לא מקרי ולא חסר תכלית, וודאי ובוודאי לא אירוע שמסיים את החיים בפיזי. התבוננו במה שבאמת חשוב בחיים ועשו בחירות שבאות מהלב!