להגשים את עצמך, איך לדעת מה נכון לך?

אני רוצה לגלות לכם את "אמריקה"!

אני רוצה להאיר לכם עניין שאין אדם שאינו מתמודד איתו בינו לבין עצמו, אלא שרבים חושבים שאלו חלומות באספמיה, יומרה חצופה, משאלת לב מחוסרת כלים להגשמה ואז לא מעזים ולא צומחים לגירסה האופטימלית שאושרה להם להיות, כבר מהעת שבה בחרו את התגשמותם פה.

אם את מורה ועולה בך התרגשות פנימית מהרעיון של ניהול בית ספר, את לגמרי יכולה, ההתרגשות היא רמז, משום שזו לעולם לא תעלה מאיזור שפוטנציאלית אינו רשום באופציות ההגשמה שלך. אם את פקידה זוטרה בארגון שזה עתה התקבלת לשורותיו, וכשסמנכ"לית כספים נכנסת לכנס עובדים ואומרת את דבריה, את מוצאת עצמך מציצה בה מן הצד ומתרגשת "מהמופע" שלה, זו דרכו של היקום לרמוז לך, שזה על הנתיב שלך, היא פשוט מעוררת בך זיכרון ישן ומהדהדת מול עינייך הרגע, התאמה של יכולותיה, אל מול יכולותייך הרדומים. לכן הנכון הוא לזהות זאת, להאמין לרמז המדהים הזה ולרכוש את הכלים המתאימים כדי לצלוח את דרכך אליו, כשהחזון הזה רקום לך היטב על האישונים.

כשנשמעים להתרגשות הזו, ורואים בה סימן חד למה שכתוב להתגשם בחייכם, היקום מתגייס לשירותכם ושולח עזרה. הוא ישלח לך פניות כלכלית, עזרה בלוגיסטיקה, היכרויות שיעשו לך את הדרך קלה, חדות שכלית לקלוט את התכנים מהר וגם מתנות של הרמוניה, כדי שתוכלי ליהנות מהדרך. משום שדיוק בבחירות הוא תעודת ביטוח לסנכרון מדהים בין כל מה שיש בעולמך.

כמי שנועדה ללמד זאת בבוא היום, קיבלתי רמזים ברורים במיוחד ואלה נשזרו לאורך חיי, כך שגם עיוור היה קולט אותם ועדיין עברתי מסע שלם, עד שחיברתי לעצמי את הנקודות, משום שלי, לא היה מי שיאמר זאת.

כבר כשעבדתי בהחלוץ 45 כקלדנית מתלמדת, בשיער חלק, עם פסים בשיער, צעירה ורזונת ובמקום הכי נמוך בהיררכית העובדים במוסד, היו לי חזיונות וחלומות על מתולתלת שחרחורת אחת, חזקה, דעתנית, אישה יחידה בפורום של גברים, שמיקומה רקום בהנהלת המוסד. אפילו חלמתי מעופים שכיוונו אותי לסביבה אחרת מזו שבה עבדתי וכל זאת משום שכתוב היה לי בהמשך הדרך להיות "גזברית מרחב חיפה" (אותה שחרחורת, מתולתלת ודעתנית) וגם שזה ירקם למציאות, רק כשנעבור לבית ההסתדרות החדש. ואכן ב-6.2004 מוניתי למ"מ גזברית המרחב, בדיוק כשהעתקנו את מושבנו לרחוב כורי, האיזור שאליו התעופפתי בחלומותיי מבלי להבין מדוע, שנים לפני שהנהלת המוסד החליטה לעזוב את הבית ההיסטורי של ההסתדרות ולקבוע שם את מושבה.

אגב, כשהייתי כבת עשר, הייתי עורכת לאבא את רישומי הוצאות הדלק ואת דיווחי המע"מ שלו, כשהיה נהג משאית עצמאי וכשעסקתי בכך הייתי אומרת לאבא שאני מרגישה שיום אחד אהיה מנהלת ושאחתום על דברים (לא הייתה לי שום דמות אז כהשראה לכך, אמא היתה עקרת בית וכל הנשים שהכרתי אז, רק החלו לצאת לשוק העבודה) וגם אמרתי שאני רואה בנים, בעיקר בנים. כך אכן הייתי האישה היחידה בתקופתי שהיא מורשית חתימה ומרבית המחזרים על פתחי, כדי שאאשר דבר כזה או אחר, היו אכן גברים.

את החיבורים המרתקים הללו פיענחתי רק כשהובלתי בסקרנות ותשוקה אדירים לחקור את סודות הרוח. כשמבינים את החוכמה הזו, הרבה יותר קל לבחור וגם לייצר הרמוניה גדולה יותר בחיים.

גם לעיסוקי היום, ייעודי, שליחותי, להעיר את האנושות ליכולותיה הרדומים, קיבלתי ים של רמזים, ותודה לאל, שגם היה לי את האומץ הדרוש כדי לחתור לעברו ולכובשו!

שבו רגע עם עצמכם, התבוננו בחיים שלכם ונסו לדוג את הרמזים ואז גם את האומץ הנדרש, כדי ללכת בעקבותיהם. עשו בחירות אמיצות, שונות, לא את אלה שבאיזור הנוחות. אני מבטיחה לכם שמסנוור שם ממש!