להושיט יד ולקיים את הייעוד שלכם בדבקות

אני משתפת כאן את דבריי הבאים, לא בשביל שמישהו מכם יבחר להגיע אליי וגם לא כדי שימחא לי כפיים. אני משתפת את דבריי כאן, כדי לעורר בכל מי שנמשך אליהם וקורא, את הזכרון הבראשיתי הזה, של הטוב הנפלא הזה שמלטף אותך מבפנים, ברוך שאין כמותו, כאשר אתה מיטיב עם האחר בעזרת המתנה שלך, ואז גם כדי להדליק בכם את הניצוץ המשגע הזה, כדי לקום ולעשות זאת עכשיו.

אני יכולה להעביר היום בראשי סרטון דמיוני, שעל גביו מתחלפים האחד אחרי השני, רשימה ארוכה של דמויות, שמפגשם השוטף עם החוכמה שאני מעבירה, לקח אותם בבירור וללא עוררין, בקפיצה קוואנטית מנקודה A לנקודה B, משום שקו לינארי ישר לא היה קיים ביניהן.

והנקודה הזו A יכולה להיות ביטוי של כאב וסבל על שלל צורותיו, אם בריאותי ואם בשל אכזבה, תסכול, צער, עלבון, רוגז, כעס, רחמים עצמיים ועוד, שנגרמו ממגוון ענקי של ביטויים, שמתגשמים בחייהם ואז לעבור לנקודה B, שהינה ביטוי של כוח, שליטה, שלמות, איזון, שמחה. ולכל המעברים המטורפים הללו, הייתי אני גשר, יד מלווה ועין צופיה ונרגשת. זו המתנה שניתנה לי ואני בימים אלה, מדויקת על מימושה מתמיד, בדיוק כפי שאני מעירה אתכם להיות במבעי החוזקה שלכם.

חיילים מתים לנו. זה כאב שלא ניתן לחמוק ממנו, גם למי שיודעת בכל רחבי נשמתה, שהכל קורה מדויק ושכל המתים הצעירים והיפים הללו, נתנו לכך את הסכמתם מדעת. אבל גם יודעת, שאף פעם אין יופי אמיתי, כשמגדילים את רזולציית התמונה ומתעכבים על הפיקסלים המוגדלים שלה, כמו שבלראותה בכל תפארתה בלקיחת צעד אחד לאחור. אז הצעד הזה היא ההבנה של הימים המנובאים הללו, והידיעה העמוקה הזו, שאחרי התרחשות האירועים, הופכי הבטן ומשברי הלב הללו, מגיעים למחוזותינו לבטח, אור מסנוור ותקומה נסית. מי שמצליח לראותם ומבקש שתקצר לנו הדרך לעברם, שיכוון להגדלתם על מסך תודעתו בכל דרך, משום שהמסך הזה, ככל שמבקרים בו ומכבירים בו פרטים, הופך לפרומו הטבעי והמדויק שלהם.

אני משתפת את דבריי כאן, כדי לעורר בכל מי שנמשך אליהם וקורא, את הזכרון הבראשיתי הזה, של הטוב הנפלא הזה שמלטף אותך מבפנים, כאשר אתה מיטיב עם האחר בעזרת המתנה הייחודית שלך, ואז גם כדי להדליק בכם את הניצוץ המשגע הזה, כדי לקום ולעשות זאת עכשיו :)