מדוממת מנוע ומכניסה את האוזניות לאוזניי. בוחרת בלקט נעימות גיטרה מטריף של ג'זה קוק ומכניסה את הנייד לתיק קטנטן שתלוי עליי בהצלב. נועלת את הרכב ויורדת לרקע נגינת הגיטרות המשגעת הזו לתחילת הטיילת בסאן ביץ', תרגילי מתיחה קצרים שמלמדים אותי סבלנות ויוצאת לדרך, יותר נכון עפה.
הנגינה המשגעת הזו בפול ווליום לתוך האוזניים, מקפיצה בתוכי אנרגיות מאפס למאה בשניה ולא חשוב אם דקה לפני הוריד לי משהו את התדר. אז תשע מתיחות ברגל ימין ותשע בשמאל, פעמיים ואני מתחילה.
עולם פנימי עשיר של מחשבות, הסקת מסקנות, רעיונות יצירתיים, חיבוטי נפש, מתחולל בתוכי, בזמן שהמוסיקה דואגת שאשאר על התדר הנכון. מחייכת לעצמי מבפנים תוך כדי כל העסק הזה, העולם משגע ואני עדיין בתוכו ועל כך תודה!
עוברת בבריפ קצר על פניהם של אהוביי בחיים האלה, אמא ואבא על קדמת הבמה, על שהביאוני עד הלום בכל כך הרבה מובנים. אני צומחת איתם אל פניי העתידיות, מלווה כל קמט חדש, את זקנת הגוף ומכאוביו, לצד צהלת הלב מכל ילד, נכד, נינה שאין דומה לה ביופיה. אחריהם בעלי, ילדיי, כלתי ונכדתי הנפלאים, שיהיו לי בריאים, זה הצבא שלי, צבא המוסר והלב שאני מטפחת במילותיי ומעשיי כבר כמה עשורים. ואיתם אחיי, אחותי שהם עולמות בחיי בפני עצמם ועוד אחרים יקרים במשפחה המורחבת ולצידם חברים, כל כך הרבה חברים, דמויות משגעות, טובות לב, חכמות, מצחיקות, מלאות נתינה ורוויות באור וזה העושר המופלג שלי, שק גדוש במערכות יחסים שאני שומרת על אש קטנה ומטפחת לאורך שנים. מידי פעם מבזיקה לעברם מילות געגוע, לעיתים פונה להתייעץ כשנדמה לי שמישהו מהם מחזיק עבורי בפיסה שאני מחפשת מפאזל חיי, ולפעמים מאיצה מפגש, שבו משיקים רגעית שני מעגלי חיינו המוטרפים והעצמאיים, כדי להזין את עצמנו בבוסט נוסף של אהבת האחר ואז שוב נזרקים בתאוצה למעגלים שלנו.
ומולי בטיילת הקסומה לאורך הים, קבוצות ריצה מרעננות, שמזכירות לי שיש לי גם בשטח הזה להיכן לשאוף. בודדים תזזיתיים, זוגות וחבורות בקצבים שונים, והם כולם יפים בעיניי. שמנים או רזים, יפים! צעירים או מבוגרים, יפים! בראש מורם ובראש שפוף, יפים! כל אחד ומסעו, וייעודו וחיבוטיו, כל אחד ומקומו על הסקאלה, אץ כמטאור, זוחל כצב, דורך במקום, יפים!!!
מבטיחה לעצמי, בשיחה האינטימית הזו ומול כל ההולכים ובאים, להתמסר ולאפשר לאור גדול להפתיע היכן שלא בידיי. לשמור על חיוביות ככל שניתן, כי זו בדיוק האווירה שבתוכה אוהבים מלאכי מרום לפזר את אבקת הקסמים שלהם. מבטיחה לוותר על שליטה באיך ובמתי יגיעו דברים ולצד דיבור שוטף ויומיומי עם בוראי, מבטיחה לעשות את כל מה שבידי.
4 קילומטרים של שיחה צפופה שכזו, סדרת תרגילי שחרור, ומדיטציה לקינוח ועכשיו בואו תעמדו מולי, סיכוי גדול שאסנוור
ג'זה קוק ממשיך לפרוט בקסמיו על הגיטרה ועל נימי נפשי, מודה לו על כך, שולפת את האוזניות, מניעה את הרכב ונוסעת לתוך יומי, אל שיעוריי ואל שותפיי המקודשים לגלגול המופלא הזה.
הגשמה#מימוש עצמי#התפתחות רוחנית#אהבה#ייעוד
Comments