למען שלמותו של הטיפול, דרוש להיות שם בעירום מלא ואני אכן הייתי. זכרתי את הימים בעברי, שבהם סירבתי ללבוש שמלת מקסי, אם אין לי מכנס מלמטה. הייתה לי דודה שאמרה לי אז "זה עוד ישתנה אצלך", אז במהלך השנים התפשטתי מול אנשים בדיעותיי, במחשבותיי, באמת שלי, הרבה יותר מכפי שהעזו אחרים. שנים של חשיפה מהסוג הזה, בחיי האישיים וכאן ברשת, מלמדת אדם, במקומות המתאימים כמובן, להרגיש נוח לחלוטין גם בהתפשטות הפיזית. הגוף הרי, הוא נשמה דחוסה יותר. משחררת כל כך, החווייה הזו!
בקיצור היא אמרה לי :"אני יוצאת לרגע ובינתיים הורידי הכל ושכבי על המיטה". החדר היה מבושם בניחוחות של ספא וברקע ניגנו חליליות לתוך נשמתי. " אני מתמסרת לגמרי" חשבתי והנחתי את בגדיי על הכסא. מגבות חמימות ריחניות עטפו את גופי ואני המתנתי לאהבתו של הבורא, שתתנגן לי בין ידיה של המעסה המדופלמת, בספא הקסום של מלון "יערות הכרמל".
היא הקישה בעדינות בדלת. "מוכנה!" אמרתי והיא נכנסה. "מה שמך? שאלתי. "אמנה" היא השיבה. "אמונה היא כותרת נפלאה להניח על אשר מגיע" חשבתי. "לאסוף את הרעמה שלי? שאלתי והיא השיבה " לא, היא הולכת להיות חלק מהאירוע". " איזה יופי" חשבתי, "הכתר שלי, מקור כוחי הרוחני, יישטף גם הוא באור האהבה". והמעסהּ, המלאכית, חצתה את גופי לאורכו בעזרת המגבת העבה והחמימה. כתף שמאל, שד שמאל, מותן שמאל ורגל שמאל נחשפו במלואם. עצמתי עיניים. המוסיקה עשתה את דרכה באין מפריע, בין איברי גופי ואני המתנתי ביראת כבוד, לחוש בראשיתו של המגע. שמן בטמפרטורה, של דקה לפני שחם מידיי, נמזג על עורי, מכלי שבו החזיקה בידה האחת, כשבשניה ובריקוד משגע, החלה מושכת אותו לאורכו של חציי החשוף. טמפרטורה שהקפיצה לי את הלב מהתרגשות בראשית נגיעתה בי. והיא החלה עוברת בידיה המשומנות היטב, לאורך רגלי, מן הקרסול ובמעלה הרגל ואז באגביות, נשלחה ידה מן המותן פנימה לטבור ושוב בתנועה הרמונית של שמן, אור וצליל, חלפו ידיה מסביב לשד דרך מפתח הלב ובמעלה הכתף, חולפת פעם אחר פעם, בציור קסום ומשומן, ובפיתולים שמיימיים לאורכו של גופי. אם קיבלתם תמונה, אז אמשיך.
חציו השמאלי של גופי נמשך בשמן. הייתי דוד המלך עכשיו ואני מתארגנת לתקופת המלכות. זאת הדרך להכתיר מלכים אצלנו ולי לגמרי ברור שמעבר לעיסוי המטורף הזה, יש פה טקס שמיימי, יש מלאכים לצידנו והאירוע המושלם הזה, כתוב היה לקרות עכשיו.
הניחה מגבת חמה חדשה וכיסתה את חציו השמאלי והמשומן של גופי. מקפיצה ומרעידה אותי דקה אחרי, מהמזיגה החמימה על חלקי הימני, שנחשף גם הוא עכשיו מול תקרת החדר ולעיני מלאכיי, שהקפידו על שלביו של הטקס, והמחול המטורף התחדש, כשהיא חולפת בידה המשומנת לרקע גלוני השמן הנמזגים על גופי בנדיבות. מעגלים, מעגלים של ריקוד, מכפות הרגליים לאורכה של הרגל, במותן פנימה לטבור, ומסביב לשד, דרך מפתח הלב ובמעלה הכתף ואחר כך שוב עד למטה, מזיגה ועיסוי, מזיגה וערפול חושים. "תודה אלוהים כבר עכשיו, עוד לפני סיום הטקס והנחת הכתר. הללויה".
מגבת חמימה ועבה עוטפת בהקפדה את חציי הימני המשומן. "אמא'לה", זאת המילה. "שלא יגמר" אני חושבת, " שלא יגמר!".
שומעת כסא מתגלגל מעל לראשי ואת כובדה, מכריע אותו בישיבתה. המגבת מורדת עד מפתח הלב ועל חלקי העליון נמזגת שוב כמות חמימה ונדיבה של שמן וריקוד מטורף בידיה המקצועיות, מתחדש על גופי, מצווארי, כתפיי, חזי, "די, אני לא יכולה יותר", גן העדן ירד לי לארץ ללא הודעה מוקדמת, בכלל שכחתי שהזמנתי עיסוי איירוודה, רק כשביקשה שאתפשט לגמרי, נזכרתי בכך, כמה טוב בחרתי! ושוב מונחת מגבת חמימה על חלקי העליון ועוד אחת קטנה, רטובה וחמימה מונחת לפתע על עיניי.
נסך שמן זולג בקצב אחיד אך נחוש היישר על העין השלישית שלי. אני שומעת את זה במוח, זילוף דקיק, אך מהיר ונחוש, מנקה את מסך העין הכי חשובה שלי. אני הרי עתידה לראות הרבה יותר דברים עכשיו. זה ברור לי מעליית המדרגה באבחנות הרוחניות שלי ומכמויות הסיכומים המתוקשרים שהוצאתי עד כה מבין ידיי. ואחרי שהזרם הארוך והמיועד הזה, ממלא את משימתו, גלון נוסף של שמן, פושט על ראשי, בין שערותיי, כשהוא זולג מן המצח לאחור, יוצר בקרקפתי שבילים חמימים ומרטיטים, המזכירים לי את הלבה שראיתי באחד הטיקטוקים לאחרונה, כשהיא חורצת שבילים בוערים על הקרקע, שלראשונה פוגשת בה ונכבשת דקה אחרי. ואצבעותיה נכנסות בין שערותיי ומעסות את ראשי, מוודאות שנקבובית אחת לא תישאר יבשה. כך למשך מספר דקות שמיימיות. מגבת חמימה עוטפת גם את ראשי עכשיו. " תודה" היא אומרת לי. היא, אומרת לי! תודה!. הבנתם? "קחי לך כמה רגעים" היא מוסיפה, " אני אמתין לך בחוץ עם כוס מים".
נשארתי רגע, משומנת, מטושטשת מעונג, פניי מפיצים אור, שאני מזהה מן האימונים שלי, ברגעים המקודשים הללו, שבהם אני מורידה חוכמה אל הארץ. ירדתי לאט מהמיטה, שמתי עליי את בגדיי והתבוננתי במראה. כך נראית מלכה שהרגע משכו, חייכתי לעצמי.
" איך הרגשת?" שאלה אותי, כשכוס המים בידה. " הייתי בגן עדן ואת היית מלאך" השבתי לה, שלשלתי תשר נדיב לידיה וראיתיה זורחת כמו פלורסנט. "ממליצה שתשאירי עלייך את השמן כשעה. זה שמן שומשום, הוא בריא" היא חייכה ואמרה לי. הנהנתי להסכמה. פתחתי את הפלאפון בדרך החוצה, עשרים הודעות, צלצולים שלא נענו ואביאל שלא מבין למה אמרתי 50 דקות ועכשיו כבר שעה ועשרים מרגע שנכנסתי. לא הבנתי גם. חייכתי לעצמי. ביקשתי הרי, שלא ייגמר. תודה שוב אלוהים.
אז נפקחה לי העין השלישית וכל שבע הצ'אקרות שבגופי שומנו והותנעו, וזה הוביל אותי לכתוב מדיטציה לפתיחת הצ'אקרות, שאותה אקליט היום, להנאת הבוחרים לרכוש, ובינתיים, תראו אותי מנסה לקלוט במצלמה את האור המופלא שבוקע מפניי.
למטפלת אגב, קוראים אמנה, הספא הוא של מלון "יערות הכרמל" ואת הסצינה השמיימית, רקמתי אני :)
Comments