מי שרוצה לשחות בעמוקים, מוזמן לצלול לטקסט הזה, שאיתו התעוררתי כשם שאנשים אינם מגיעים, על פי רוב, לחיפוש נחוש ולא מתפשר של תשובות ופתרונות לבעיה שלהם, אלא כשבעייתם מוקצנת לרמת הבלתי נסבל, כך בדיוק פועל קולקטיב. ולכן, על מנת לקצר תהליכי התפתחות שמביאים קבוצה, כמו עם, להתעלות ולשיפור ניכר בצורת חייהם, מגיע באופן מוזמן ולא מודע, קצה צורב ושורט של סבל גדול, כדוגמת ה-7.10 ואסונות קולקטיביים דומים. נוכח התהוותם של אלה, נוצר שיפט תודעתי רחב היקף, שעובר כמו גל ענקי על כל הפרטים, ושכתוצאה ממנו, חווים מרביתם, שינויי תפיסה קוואנטיים, שלעולם לא היו מגיעים לרמתם, ובמהירות כזו, במסגרת אירועי השיגרה השכיחים.
תפיסות שמשתרשות בתודעה, ובמקרה זה, בעקבות אירוע טראומטי וצורב אימפקט, קיצוני ומיידי, ממגנטות כמו כל תפיסה אחרת, שאחוזה ברגש - מציאות, וכשהן שולחות ליקום, מאינדיוידואלים רבים, פולסים אנרגטיים זהים, מתרחב כוח היצירה וכך מודפסים השינויים על פני המציאות שכולנו חווים ונוצרת התעלות לדרגה הבאה.
כך לדוגמא הביאה מלחמת העולם השניה לשינוי תפיסה רחבי היקף, שהובילו ואיפשרו את הקמתו של הבית הלאומי היהודי - מדינת ישראל. אין עוררין שהאירועים שהובילו לכך היו אכזריים מאין כמותם, ולהם הובילה התנועה הנאצית, שתכליתה הסמויה, הבלתי מודעת, והכתובה לקרות, היתה הקמתה של מדינת ישראל.
כדי שיגיעו לידי התרחשות האירועים המוזמנים והאדירים הללו ויניעו את גלגלי השינוי, מתחוללת תנועה שמתגברת בהדרגה ויוצרת אותם, כגון גלי ההפגנות שעולות שוב ושוב, ושמשולות לכוחות ההולמים בחומה, עד שזו נשברת והאירוע המוזמן, משנה התודעה, מתרחש. במקרה שלנו, הפעם, מטרתו הסמויה של האירוע, היא הפלת נשק עולמית, בבחינת "לא ישא עוד גוי לגוי חרב ולא ידעו עוד מלחמה", וכן הגשמתנו סוף, כל סוף כאור שנועדנו להיות בעת היחודית הזאת !
אין נשמה שלוקחת חלק באירוע, מצד זה או מצד אחר, שאינה מסכימה לו ומונעת מכוונה ומתכלית, שברורים לה היטב ברמת התת מודע. גם אלה שמעוררים את הסערה, גם אלה שלוקחים בה חלק, שנחטפים, או מתים במסגרתה וגם אלה שחווים בעזרתה את שינוי התפיסה והמציאות המיוחלים.
בסוף "הכל צפוי והרשות נתונה" ולזמן, כפי שאנחנו מכירים אותו, אין באמת משמעות ומול זה לזמן אלוהי, לעיתויים מקודשים, יש כבוד אדיר בממלכת עליון ולשם מימושם המדויק, נרשמת תמיד, גם התגייסות של כוחות מטאפיזיים. הכל קורה בעיתו, איש לא מאחר לאף מקום, ואף אחד לא משיג את אף אחד, משום שאם נועד דבר להתרחש בעת מקודשת ואין די דלק מעולמות הפיזי למימוש התרחשותו, נכנסים המלאכים ומשלימים את החסר, בתוך הריקוד האלוהי הנצחי, שאנחנו וכל צורות הקיום, הם לנצח רקדניו.
אנחנו עוברים מן הפיזי למטאפיזי ולהיפך, בדיוק כשאנחנו עצמנו בוחרים בכך. וכשתזוקק הבנתנו יותר, בסודות ההגשמה, נוכל לייצר התעלות ושידרוג בעולם החישה שלנו, לא עוד ממופעים של סבל ומאבק, אלא מתוך אירועים טהורים של שמחה ומהתגלמויות מופלאות של אהבה.
לשם כך, אגב, במאמר מוסגר, הוכנו, אומנו ונשלחו לכאן, מי שמכונים "להבות תאומות", אשר מחזיקים בגופם את ה"אהבה ללא תנאי" הנשגבת והטהורה ביותר שקיימת ושנחצבה ישירות מן האור האלוקי ואלה, יחידי הסגולה, מיועדים לייצר בעצם החזקת התדר הנשגב הזה, אימפקט מרומם תדרים, ומשמעותי מאין כמותו שמסייע ביצירת גן העדן המנובא להתקיים עלי אדמות.
הכל בסוף בא מאהבה ומוביל לאהבה, כי היא, הוא כל מה שיש!
Comments