שרה את שירת האלוהים

אני שרה היום את שירת האלוהים. יום יום. עם עצמי ועם כל מי שאני פוגשת. לא עוצרת באדום. לא מעגלת פינות ולא מוותרת על דיוקון קטן בקרן זווית. גם אם זה דורש עכשיו, להעמיד מראה אמיצה מול פניו של מי שהגיע אליי ולומר לו: " את זה שאתה מאשים בו את האיש ההוא, אני רואה בך כאן וכאן וכאן. לכן תקן אותו בעצמך, אם הריקושטים שזה מביא אל חייך אינם נעימים לך, או המשך, עד שתימאס באי הנוחות, בתסכול או בכאב שזה מביא לחייך. זה שלך ומותר לך לשגות עד אינסוף, הכל מותר, הרי בעולמך שלך אתה הוא הבורא".

וזה אשר הגיע, הוא אינו מורגל בישירות הזו והוא בכלל רגיל שבכל דבר שלא עובד לו, ישנו בחוץ את האיש המסוים הזה, שהוא האשם התורן והוא רק השיב לי על שאלה ובדרך לתשובתו, ציין בפניי משהו סתמי, שגרתי, שכיח, שהאוטומאט שלו, כבר לא מבחין בו בכלל, אבל אני רואה אותו מיד, בעיני הנץ שלי. כי האמת צרובה בי כבר ולכן כל סטיה ממנה מהבהבת מולי בבהירות. אז "עצור, חזור, התבונן, הבן ותקן, ולא פחות חשוב, סלח לעצמך על ששגית! כך הרי סיכמנו שנלמד פה!".

ומול דבריי האלה, הלם, שתיקה, מבוכה, פנים מאדימות, עיניים מתרוצצות בחוריהם, כי אני והוא חוזים יחדיו עכשיו בנשמתו העירומה. אבל אחר כך, מול האמת הבוהקת שנפרשת מולו, ריפוי גדול מחלחל לחייו, האוטומאט נשבר והתיקון מתחיל לתת את אותותיו, בשחרור הנשמה מכלאה, במשובים מרגשים ומרעננים, ובסילוק גורף של כל הסממנים שבגללם הגיע הנה. ואז הם אומרים לי " איפה היית כל חיי?", או " את ואני עשינו הסטוריה אתמול", או "לפעמים אני חושבת למה רונית לא בלייב איתי? " או " רוניתי שלי, את פשוט מבריקה" וכשאני שואלת למה מבריקה? הם עונים לי "כי ראית מה הולך לקרות, לפני שזה קרה ובכזו וודאות שזה הלם של ממש כשהדבר קורה"...ואני, נשענת לאחור, נפעמת ממה שמתחולל בחיי כל מי שנוגע בי ומודה לאלי, על כי מילא בכל כך הרבה חן, חוכמה ומסתורין, את בקשתי העמוקה ביותר, להיות גורם להתעלותו של אדם. להתמיר חושך לאור ולהיות בעיני בוראי לצינור צלול, שמאפשר לאור השמיימי, שמבקש לרדת, מעבר פתוח עבור כל אדם, שפשוט מגיע ומבקש.

וברגע שבו הם מזהים ומציינים בפניי את ההילה הלבנה והבוהקת, שעוטפת את פניי ואת ראשי, בדברי אליהם, אני חשה את עיניי מקרינות לעברם את האור הזה, שעליו הם מדברים וזאת הרגשה מהנשגבות ביותר, שחוויתי מעודי ואני מודה, מודה, מודה, על הגשמת החלום הכי גדול בחיי, בעת הכי מיוחדת בכל הזמנים!