תיבת נוח של העת החדשה

אנחנו סוג של מוזמנים עכשיו לתיבתו של נוח. בחרו לעצמכם מי תרצו להיות, האם המגחכים העכשוויים על עצם הרעיון, שעתידים להישטף בסערה, או אלה שמצויים על הסיפון, ישובים על ברכיהם ומודים נרעדים על ההחלטה החכמה שלקחו!

לאחרונה התחלתי לראות בחדות ובבירור מבעד למילים שלכם. היו לי בעבר הבזקים מהדבר הזה, אך היה נראה לי שזה עובד כך אצל כולם, בדיוק כמו שיש לכולנו אינטואיציה חזקה לפעמים. אבל לאחרונה, אומרים לי אנשים בחיי "אז עכשיו אני צריך להיזהר במחשבותיי לידך?", "כנראה שכן", אני אומרת ומבינה שמשהו בהקשר הזה עלה אצלי רמה.

בשלוש השנים האחרונות אני מלמדת בתהליכים שלי, בין היתר, איך לשמור על טוהר המילה. זה אומר לעשות עם עצמך עבודת דיוקים, שאומרת, שלא תגיד יותר את ההיפך משהינך חושב וגם שלא תעשה יותר אחרת ממה שאמרת, כלומר, לייצר הלימה בין מה שאתה חושב, אומר ועושה ועל ההלימה הזו, אני עצמי, כמי שמלמדת זאת, מקפידה מאוד ומשמשת כדוגמא אישית.

היושרה הזו הייתה חזקה אצלי לאורך שנים, היא הבדילה אותי מהרבה אנשים ואת מחיריה שילמתי לא פעם אחת, כשמולי למעוותי האמת ניתנו פרסים, אבל זה לא שינה בי דבר, היה חשוב לי לשים את הראש על הכרית בכל לילה ללא חרטה וזו הייתה כנראה תקופת חניכה, שחישלה בי את היכולת לשמור על החוזקה הזו גם נוכח פיתויים.

בקיצור, אשוב לענייננו, כנראה שדבקות בדבר הזה, הפכה אותי חדה בזיהוי המקומות שאינם כאלה, משום שגם כשמישהו אומר לי דבר אחד ומתכוון לדבר אחר, אני מזהה זאת מיד, אבל גם כשכותבים לי דבר אחד ומסתירים דבר אחר, זזות מולי הצידה המילים והכוונה האמיתית עולה מתוכן זכה וברה. כלומר, הפכתי לחיישן רגיש במיוחד לאמת.

במקביל לחוזקה הזו, מתרחשים תהליכים דומים כרגע בעולם. השטיח הוירטואלי שתחתו טוטאו מעשים בעלי תדר נמוך, גם אם במשך שנים ארוכות, מתנער בימים אלה מהם ומשחרר אותם החוצה באין מפריע. אין עוד שטיח היום שיוכל להסתיר תדרים שכאלה על פניה של אמא אדמה. הרע לא ימצא עוד מקום להתחבא בו, זו הסיבה למשל שפאף דדי, זמר ההיפ הופ המפורסם נחשף בימים אלה במעלליו ומפיל איתו את מרבית כוכבי התעשייה. זה רק קצה הקרחון. אתם עתידים להיחשף בקרוב לכל הטינופת הערכית שהוחבאה לאורך שנים, כאן אצלנו ובעולם הגדול, בכל מוקדי השלטון, הבידור, התקשורת, הספורט, התרבות, האקדמיה, זה יהיה כזה נורא, שביוב יראה מול זה בעיניכם, כזך וטהור וזה יכלול תעשיית פדופיליה מצמררת ואכזרית עד כדי משחקי חיים ומוות של האליטות בחסרי הישע. סדום זה כאן ועכשיו.

אבל אני כותבת לכם את כל זה, משום שמהמאקרו אני מכוונת להגיע אל המיקרו, אליכם, אל ההתנהגויות שלכם ולהציע לכם נתיב של המתקת דין, שעדיין עומד לכל הברואים.

לא במקרה בדיוק עכשיו, מתקרבת שעת חשבון הנפש של העם היהודי, אלא שהשנה, הינה משמעותית ביתר שאת, משום שהיא למעשה הסבב האחרון שבו נועדנו לתרגל את הדבר הזה והיא הולמת השנה עם שעתו האחרונה של חשבון הנפש הקולטיבי. והעיצה החמה שלי לאור כל זאת וכמי שזהו בין היתר תפקידה, היא לפשפש היטב במעשים שלכם ואם במשהו מהם כרוכה פגיעה זדונית באחר, ראשית דבר חידלו מכך בהקדם, אתמול אם אפשר. העצירה הזו כשלעצמה, כמוהה כהגשת טופסי חנינה בחלון ההזדמנויות האחרון שניתן לנו ואז עשו תיקון, אם לא כלפי הנפגע עצמו, מיצאו לכם נתיב של נתינה, משהו שיזכך וירפא בתוככם את תחושת האשמה הלא תמיד מודעת, משום שזהו למעשה המגנט "הטרוייאני", שטמון בתוכנו כחלק מתוכנת ההפעלה שלנו ושאחראי לזימון הענישה ההולמת, למה שעשינו לא כשורה.

הרע מאבד את יכולתו להסתתר, הוא יתגלה בימים אלה במערומיו ולכן עדיף לכם שאם ממילא יוצאים הדברים החוצה, שיצאו יד ביד עם הוכחה לחרטה שהבעתם עליו מבעוד מועד ועם תיקון שהתחלתם מטעם עצמכם במימושו.

הטוב הולך לנצח במערכה האחרונה ומי שרוצה לראות את עצמו מהלך על פני הארץ המטוהרת והנקייה, שתקום פה אחרי שוך הסערה, זה זמנו לקחת אקונומיקה ולהתחיל לקרצף ביטויים שלו, שאין להם מקום יותר בינינו.

אנחנו סוג של מוזמנים עכשיו לתיבתו של נוח. בחרו לעצמכם מי תרצו להיות, האם המגחכים העכשוויים על עצם הרעיון, שעתידים להישטף בסערה, או אלה שמצויים על הסיפון, ישובים על ברכיהם ומודים נרעדים על ההחלטה החכמה שלקחו.

שיהיו אלה ימים של מירוק הלב והנשמה, בוקר טוב ישראל!